האם באמת ישנה אפשרות שבינה מלאכותית תחליף את עבודתם של עורכי חדשות ועובדי תקשורת?
המאמר שעלה השבוע ב – the guardian הציף בעולם את השאלה הזו ואני כאן כדי לנסות לענות עליה. נתחיל בכך שחוקרים בתחום בכל העולם טוענים כי למרות היכולות המרשימות של הבינה המלאכותית כיום, ישנם גבולות משמעותיים ליכולת שלה להשיג ההבנה מורכבת ומעמיקה.
זה נכון גם שכלי בינה מלאכותית יכולים להגביר את היעילות ולטפל בכמויות גדולות של נתונים, אבל כאן זה עובד דווקא לטובתם של עורכים אנושיים מפני ששימוש בכלי AI מאפשר להתמקד בהיבטים המשמעותיים יותר של עבודה. ולרוב, העבודה המשמעותית דורשת חשיבה ביקורתית, יצירתיות והבנה מעמיקה של הקשרים אנושיים. בעתיד, אולי נראה שינוי בתפקידם של העורכים ואנשי התקשורת האנושיים, אבל נכון לחיזוי העכשווי, לא סביר שהם יוחלפו לחלוטין.
בעיקר מכיוון שעורכים אנושיים ואנשי תקשורת בכלל, עושים הרבה יותר מסתם צבירת מידע. בני אדם, לעומת המכונה מבינים את ההקשר, הם יכולים לתפוס את דקויות השפה, הם יכולים לתפוס את ההשלכות החברתיות של המידע שהם עורכים ומשתפים. בני אדם מבינים את ההשלכות הפוליטיות, את הפוטנציאליות של כל סיפור חדשותי, ובעיקר, הם יודעים לבצע שפיטה אתית! אתיקה, הפעלת שיקולים מוסריים. את אלו הבינה המלאכותית עדיין לא יודעת לבצע כמו בני אדם. כיום, ישנה גם בעיתיות גדולה בגלל הרבה אי דיוקים שצצים כשהבינה המלאכותית יוצרת טקסט – בכלים כמו ChatGPT למשל המשמש כיום כמוביל בתחום החדשנות – הצ׳אטבוטים בעצם סורקים מידע שכבר עלה לרשת ועורכים לנו אותו בשפתם, כך שהאפשרות לייצר אייטמים מועתקים ממקורות אחרים קיימת כל הזמן. מה שיעמיד כל גוף תקשורת בבעיה של זכויות יוצרים ( כבר קרה). זה נכון גם שכבר קיימות מערכות בינה מלאכותית שפותחו כדי לזהות ולסמן חדשות מזויפות או מידע שגוי, אך עם זאת, חשוב לציין שבעוד שבינה מלאכותית יכולה להפוך משימות מסוימות לאוטומטיות, היא חסרה את ההבנה הניואנסית, המודעות ההקשרית ויכולות החשיבה הביקורתית של עורך או עיתונאי אנושי. לכן, יש סיכוי גבוה יותר שבינה מלאכותית תשמש ככלי לסיוע לאנשי תקשורת במקום להחליף אותם לחלוטין. לסיכום, אסיים במה שאני טוענת בכל מקום: רק מי שירוץ קדימה וילמד את הטכנולוגיות המתקדמות בתחום שלו – יהפוך להיות מקצועי יותר, מצליח יותר ובעיקר ישמור על מקום העבודה שלו בתחומים שצויינו.
